יש כמה היבטים משמעותיים בהם רכיבה טיפולית מסייעת למתמודדים עם קשיי תקשורת, והם אבני היסוד לעבודה הטיפולית עם אוכלוסיה זו.

אחד הסימפטומים העיקריים הוא הקושי לתקשר עם הסביבה ועם אחרים. היחסים בין הסוס למטופל נרקמים ללא מילים מוגדרות והופכים עם הזמן לקשר בטוח ומחזק. נראה כי הסוס אינו מהווה איום אלא להיפך- מקום של הבנה עמוקה, חוסר שיפוט וקבלה. האפשרות לתת מקום לתקשורת בלתי מילולית, תוך תיווך מילולי של המדריך הטיפולי בעת הצורך, ערכם רב. העובדה כי התנהגות חריגה מתקבלת ע"י הסוס, ללא אבחנה או תשומת לב מיוחדת, מאפשרת לחוש בעל ערך, מייצרת רגיעה, ומפנה אפשרות ופניות למרחבי למידה חדשים (נכון גם לאוכלוסיות נוספות). מבחינה סנסו- מוטורית, מרחב העבודה מזמן גירוי משמעותי לכלל מערכות החוש שנמצאות לרב ביתר רגישות. חשיפה הדרגתית אליהם, תנועת הסוס והקשר שנרקם במרחב הטיפולי,  מאפשרים וויסות משמעותי למערכות רגישות אלו.

לסוס תנועה מחזורית תלת-ממדית: קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה, למעלה-למטה. תנועה זו גורמת לאגן ולפלג הגוף התחתון של הרוכב לפעול בצורה זהה כמעט להליכתו של אדם בוגר. שיקומית, מצב זה ייחודי לרכיבה על סוסים.

התנועה התלת-ממדית של הליכת הסוס דורשת מהרוכב לייצב את עצמו לכל אורך העבודה. הוא נדרש להתייחס לחלוקת המשקל בגוף, לעבודה סימטרית, "לקו האמצע" ולמרכז גופו כמו גם לחצייתו, לקואורדינציה, רוטציה ועוד. התנועות הקצביות של הסוס מעבירות לרוכב סטימולציה סנסו-מוטורית במקביל לחיזוק תפקוד המערכת הנשימתית (ולכך גם השפעה ווקאלית). ההנעה המחזורית משפיעה על חווית רגיעה וויסות.

בנוסף, הרכיבה על הסוס מגרה את המערכת התחושתית והחושית ומייצרת רשמים נוירולוגים. אחד היתרונות ברכיבה על סוסים הוא שהמדריך יכול לווסת ולתפעל את מידת העומס הפיזיולוגי המוטל על הרוכב, ולהתאים את סוג הציוד והסוס לדרגת הקושי הרצויה וצורכי המטופל.

קבוצות חברתיות למתן מענה לפונים על רקע קשיי תפקוד חברתיים בתחומים שונים. בתוכו קבוצות ייעודיות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, בשילוב או ללא היפר אקטיביות ואימפולסיביות.

* ייתכן כי חלק מן הלקוחות המשויכים לאוכלוסייה זו יקבלו במקביל, לפרקי זמן ייעודיים גם טיפול פרטני- זאת על פי שיקול דעת הגורם הטיפולי הבכיר, טיב ואופי ההפניה והצרכים העולים בתהליך הטיפולי.

שתי אוכלוסיות יעד מרכזיות הפונות לקבלת שירותי רכיבה טיפולית ומותאמות לעבודה קבוצתית, הינן:

1. ילדים המופנים לעבודה על רקע של קשיים חברתיים הנעים בין תת פעילות חברתית, מופנמות, סגירות, חוויה של היעדר ביטחון, בושה ולעיתים אף אילמות סלקטיבית וחרדה חברתית לבין ילדים שהחוויה היא כי בנוכחותם אף חבר לא יכול לבוא לידי ביטוי, דפוסי שליטה דומיננטיים, קושי להבחין ולקבל את הצרכים של האחר באינטראקציה וכו'. העבודה עם הסוסים בדפוסים אלו מאפשרת דיאלוג ער ועמוק על יחסים וקשר, על גבולות העצמי אל מול גבולות האחר, על צרכים, פנטזיות ויכולות. עבודה על וויסות כוח והבנייה של רפרטואר תגובות רחב יותר, תוך התבוננות עמוקה עם מושגי דימוי עצמי, תחושת מסוגלות וערך. הסוס מהווה "גשר" בין הולם הפנימי לחיצוני, התקשורת איתו משקפת באופן לא שיפוטי את עמדתו ודפוסיו של מי שבא איתו באינטראקציה. העבודה בקבוצה עם ילדים נוספים, תוך התבוננות בצרכים השונים העולים בתוך מרחב העבודה המשותף, בלמידה ובתיווך שלהם בעלת ערך טיפולי רב.
2. קבוצה לילדים ובני נוער המתמודדים עם אבחנה של קשב וריכוז, עם/בלי היפר אקטיביות ואימפולסיביות ילדים בעלי הפרעות קשב סובלים מקשיי השתלבות חברתיים עקב שילוב בין קשיים בתחום הלימודי, אסוציאטיביות ואימפולסיביות יתר, קשיים בדחיית סיפוקים וקשיים בהתארגנות וקבלת החלטות נורמטיבית התנהגותית. קיים פער בין היכולת הקוגניטיבית ליכולת להביאה לידי ביטוי תפקודי והתנהגותי בחיי היומיום.
   
   

אופי הקשיים מזכיר 'כדור שלג' התופס תאוצה: כשל ראשוני מביא לירידה בדימוי העצמי אשר בתורה גורמת לתסכול ותגובות תסכול, זעם וחרדה וכשלים נוספים. כאשר הילד מגיע למצב בו הוא עובר אבחון, תחושת הדימוי העצמי שלו לרוב נמוכה, סף התסכול והזעם גבוהים והאמונה ביכולות העצמיות והשליטה העצמית נמוכה אף היא. כאמור,  לסוסים ישנן תגובות עצמאיות, אשר מצד אחד נותנות משוב לילד על התנהגותו ומצד שני אינן שיפוטיות. רכיבה על סוסים מקנה לילד תחושת שליטה שכל כך חסרה בחיי היומיום שלו, ואפשרות לצבור חוויות של הצלחה לעומת כישלון ובכך תורמות לחוויית הביטחון העצמי.  המשוב המידי אותו הילד חווה מהסוס מאפשר לו לתרגל דחיית סיפוקים והתארגנות בסביבה שאינה שיפוטית, בדומה לטיפולים ההתנהגותיים. רכיבה טיפולית בקבוצות קטנות מאפשרת לילד לתרגל התנהגויות חברתיות בסביבה תומכת. בשל טיב ההתערבות, הרכיבה הטיפולית אף מסייעת בתרגול ואימון יכולות קשב, ביצוע רצף פעולות, הבנת הוראות פונולוגיות, זיכרון, מוטיבציה ועוד.

מיועד לילדים שהופנו ע"י המרכזים להתפתחות הילד. תהליך המשלב בתוכו הדרכת הורים. מיועד לילדים בגילאי 4-5. המפגשים יתקיימו בשעות הבוקר בלבד.

אחת מאוכלוסיות היעד המופנות לקבלת שירותי רכיבה טיפולית היא קבוצה זו. ההפניות ניתנות בעיקר ע"י רופאים מומחים להתפתחות הילד/ מרפאות בעיסוק/ קלינאיות תקשורת/ פסיכולוגים התפתחותיים. ההפניה נובעת מכך שפעמים רבות טיפול זה מהווה השלמה למערך טיפולים קיים של הילד ומגיע לאחר אבחון בסניפים של 'התפתחות הילד'. העבודה נעשית עם סוסי פוני בכדי לאפשר שמירה מרבית על הבטיחות. יחד עם זאת, כאשר התהליך אינו רק מוטורי ו/או שפתי ויש בקשה גם להתייחסות להיבטים רגשיים כמו 'התקפי זעם', 'קשיים בוויסות הרגשי', 'קושי בדחיית סיפוקים', 'קושי בקבלת גבולות' וכו', אין זה מספיק לקיים תהליך עם הילדים בלבד ויש לעבוד גם דרך הדרכה והנחיית הורים. על כן החווה תציע עבור אוכלוסייה זו, בהתאם להפניה, מודל שיכלול גם תהליך עבודה עם ההורים בכדי להגיע לתוצאה מיטיבה.

חשוב להדגיש כי רכיבה טיפולית איננה טיפול רגשי. הרכיבה הטיפולית היא בעלת ערך רב ויכולה לתרום רבות בהתמודדות עם קשיים שונים. במידת הצורך תפנה החווה את המטופלים לטיפול רגשי מקביל ע"י גורם מוסמך.

בעזרת המדריך הטיפולי נוצר מרחב ביניים בין המטופל לבין הסוס, מרחב מוגן, מכיל וקשוב המאפשר התפתחות אישית, רגשית וקוגניטיבית. על המטופל להצליח בתהליך יצירת הקשר עם הסוס, תוך הבנה של צרכיו הייחודים והיכרות עם אחריותו ביחסים אלו.

אנו בוחרים להביט על תהליך העבודה תוך מבט על היחסים, בין המטופל למטפל ובין המטופל לסוס. באינטראקציה המתקיימת בין צלעות המשולש הטיפולי (מטפל- מטופל- סוס). הקשר, טיבו ועומקו, הם שיכריעו את איכות הטיפול. בכוחו של קשר זה לבנות ערך עצמי חיובי ואיתו היכולת להתנסות בתכנים מורכבים, במקביל להתקדמות המפגשים. העבודה במפגשים נעשית דרך נקודות הכוח של המטופל. תכני המפגשים לא יהיו רק אתגרים מוטורים, אלה ישקפו את יכולותיו של האדם ליצירת קשרי חברות ויעצימו את תחושת השייכות שלו.  בהתחלה דרך יצירת הקשר עם המטפל והסוס ומשם ע"י שיקוף והשלכה אל אותם תחומי חיים בהם רוצה המטופל לחוש בשיפור ושינוי.

במפגשים נעשה שימוש במיומנויות רכיבה, רק משום שדרכן יגיע המטופל למטרות הטיפוליות. כיוון שמיומנויות הרכיבה הן רבות ומורכבות, ניתן דרכן לעבוד על מגוון רחב של אתגרים וקשיים, בהיבט רגשי, חברתי, התנהגותי, מוטורי, התפתחותי ועוד.

המטרה היא ליצור רצף בחיי המטופל ולשפר את איכות חייו של המטופל.  מטרות העבודה בחווה יתקיימו בהלימה למטרות החיים המתקיימות בחיי היומיום של המטופל. כאמור, מטרות אלו ייקבעו יחד עם ההורים בשיחת היכרות מקדימה או עם המטופל עצמו, כתלוי בגילו. השיפור מתרחש בשל ההתמודדות שחווה המטופל בתהליך יצירת הקשר עם הסוס. תפקידו של המטפל הוא לעזור למטופל לעשות את ההקבלה למקומות דומים עימם ניפגש המטופל בהתמודדות בחיי היום יום שלו.

לכן, הקשר שנוצר בין המטפל למטופל הוא קשר כה משמעותי. דרך יצירת הקשר והאמון, יוכל המטופל לצעוד בבטחה במקומות הקשים לו, להעלות את המודעות לתגובותיו והתנהגותו, לתת לקשיים מקום, בלי לפחד מהתוצאות של החשיפה לקושי (מתוך הימצאותו במקום שמכיל אותו, מקבל אותו כמו שהוא ואוהב אותו) ויחד עם המטפל לגלות את הכוחות והחזקות שבו ולמצוא דרכים להביאם לידי ביטוי בחייו.